<h1>ספר התדיר הלכ' נדה</h1>
<h2>דף סא.</h2>
וימים שהיא רואה בהן וימי הליבון, כולן הן בחזקת טומאה לבעלה. ואסורה לאכול ולשתות עמו על שלחן אחד, אא"כ עושים היכר ושינוי ביניהם. כל שכן שאסורה לאכול עמו בקערה אחת, ולשתות [עמו] בכוס אחד, ולישן במטה אחת. ואפילו במסירת חפץ מידו ראויין להזהר עד שתטבול. וצריכה האשה להיות נזהרת שלא להציע מטת בעלה לפניו, ושלא לרחוץ פניו ידיו ורגליו, ושלא למזוג כוסו וליתנו בידו. אך למוזגו ולשמרו על גבי השלחן מותר, ובעלה (נטילתו) [נוטל אותו] מן השלחן. וכל הפרישות הוא להרחיק שלא יבא לידי איסור והרגל עבירה. נמצא בתלמוד [שבת י"ג ע"ב] על תלמיד חכם אחד ששימש תלמידי חכמים ומקיים מצות, ומת בחצי ימיו על שלא נזהר משירות אשתו בימי ליבונה, וגם כי לא באו לידי עבירה. ולכן הנזהר ומחמיר על עצמו וגם אחרים יזהיר, כזוהר הרקיע יזהיר.
